עורך דין עבירות נשק

עבירות נשק מהוות כיום את אחד ממוקדי האכיפה המרכזיים של רשויות החוק במדינת ישראל. על רקע העלייה בשיעור הפשיעה החמורה והאלימות, בעיקר סביב ארגוני פשיעה, בתי המשפט ומערכת התביעה אימצו מדיניות של "אפס סובלנות". חוק העונשין הישראלי, תשל"ז-1977, מחמיר מאוד עם עברייני נשק, והעונשים הקבועים בחוק עשויים להגיע לעשרות שנות מאסר מאחורי סורג ובריח, לצד קנסות כבדים.

מאמר מקיף זה נועד לספק סקירה משפטית מעמיקה של עבירות הנשק השונות המוגדרות בחוק העונשין ונסביר מדוע ייצוג על ידי עורך דין פלילי מנוסה הוא קריטי בתיקים מורכבים אלו.

מהו "נשק" ומתי ייחשב אדם כמחזיק בו? ניתוח סעיפים 144(ג) ו-144(ד)

כדי להבין את עבירות הנשק, יש להבין תחילה את יסודות העבירה וההגדרות המשפטיות כפי שנוסחו על ידי המחוקק.

סעיף 144(ג) לחוק העונשין – הגדרת "נשק"

סעיף 144(ג) מגדיר בצורה רחבה במיוחד מהו נשק. החוק קובע:

"בסעיף זה, "נשק" -

" – (1) כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, הממיתים או שמסוגלים להמית, וכן חלק, אבזר או תחמושת של כלי כזה ;

(2)  כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, וכן חלק, אבזר או תחמושת לכלי כזה ולחומר כאמור;

 (3) תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שמסוגלים להמית או להזיק לאדם או לרכוש."

הגדרה זו אינה מסתפקת בכלי ירייה קלאסיים (כמו אקדח או רובה M-16), אלא כוללת גם מטעני חבלה, רימונים, תחמושת מכל סוג, חלקי נשק, ואפילו כלים שנועדו לפלוט חומר מזיק (כמו גז מדמיע במקרים מסוימים). יתרה מכך, הפסיקה הרחיבה וקבעה שגם כלי שאינו תקין לחלוטין, אך ניתן להשמישו בקלות יחסית (למשל על ידי החלפת נוקר או קפיץ), ייחשב עדיין כ"נשק".

סעיף 144(ד) לחוק העונשין – חזקת המקום

אחת מנקודות התורפה של נאשמים רבים טמונה בסעיף 144(ד), הקובע:

"מקום שנמצא בו נשק, רואים את מחזיק המקום כמי שמחזיק בנשק כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר."

מדובר בחזקה משפטית הניתנת לסתירה, אשר מעבירה למעשה את נטל ההוכחה אל כתפי הנאשם. אם המשטרה עורכת חיפוש בדירה, ברכב או בחצר שבה אתם מתגוררים או שולטים, ומוצאת שם נשק – נקודת המוצא המשפטית היא שאתם אלו שהחזקתם בו. כדי להשתחרר מאשמה זו, תידרשו לספק הסבר סביר ולהוכיח כי לא ידעתם על קיומו של הנשק או שמישהו אחר הטמין אותו שם ללא ידיעתכם וללא הסכמתכם. כאן בדיוק נכנסת לתמונה החשיבות העצומה של עורך דין פלילי, שכן סתירת החזקה דורשת אסטרטגיה משפטית מבריקה, חקירות נגדיות וניתוח ראיות פורנזיות (כמו היעדר טביעות אצבע או DNA של הנאשם על הנשק).

החזקת נשק (סעיף 144(א) לחוק העונשין)

עבירת החזקת הנשק היא אולי הנפוצה ביותר מבין עבירות הנשק, והיא חלה על כל אדם שמצוי ברשותו נשק ללא רישיון כדין.

הוראת החוק:

"הרוכש או המחזיק נשק בלא רשות על פי דין להחזקתו, דינו – מאסר שבע שנים."

ההחזקה אינה חייבת להיות פיזית (על גופו של אדם). המשפט הפלילי מכיר במונח "החזקה קונסטרוקטיבית" – אדם יכול להיחשב כמחזיק נשק גם אם הנשק מוסתר בארון החשמל בבניין, כל עוד יש לו "שליטה" על הנשק וידיעה על קיומו.

פסיקת בית המשפט העליון – החזקת נשק: בית המשפט העליון התייחס לא פעם לעבירת החזקת הנשק כעבירה המהווה "פצצה מתקתקת". בפסקי דין רבים נקבע כי החזקת נשק בלתי חוקי טומנת בחובה פוטנציאל הרסני, שכן נשק שמוחזק שלא כדין סופו לשמש למטרות פליליות או להגיע לידיים עוינות. המגמה כיום היא לגזור עונשי מאסר בפועל גם על נאשמים נעדרי עבר פלילי, כאשר מוחזק כלי ירייה קטלני. טענות הגנה כגון "החזקתי בנשק לצורך הגנה עצמית בלבד" נדחות בדרך כלל על ידי בית המשפט ואינן מהוות עילה לזיכוי, אלא לכל היותר שיקול מתון בקביעת העונש.

שאלות נפוצות – החזקת נשק:

• האם מצאתי נשק ברחוב ולקחתי אותו הביתה, אני עובר עבירה?  כן. החוק אינו מבדיל באשר למקור הנשק. ברגע שהנשק נמצא בשליטתך ללא רישיון, עברת עבירה של החזקת נשק. חובה לדווח מיד למשטרה מבלי לקחת את הנשק לביתך

.

• האם יש הבדל בעונש בין החזקת אקדח להחזקת רובה סער?  על אף שסעיף החוק זהה, בית המשפט בוחן את סוג הנשק, הפוטנציאל הקטלני שלו וכמות התחמושת. החזקת רובה צלפים או רובה סער M-16) , קלצ'ניקוב (תוביל בדרך כלל לענישה מחמירה יותר מאשר החזקת אקדח.

• מה קורה אם פג תוקפו של רישיון הנשק שלי ולא חידשתי אותו?  אם הרישיון פקע והנשק עדיין ברשותך, אתה טכנית מחזיק נשק שלא כדין. עם זאת, רשויות התביעה נוטות להבחין בין אזרח נורמטיבי ששכח לחדש רישיון וזוכה לטיפול מנהלי או כתב אישום מקל, לבין עבריין המחזיק נשק גנוב.

נשיאת נשק והובלתו (סעיף 144(ב) לחוק העונשין)

בעוד שהחזקה עוסקת במצב הסטטי (הנשק נמצא במקום מסוים), עבירת הנשיאה וההובלה מתייחסת למצב דינמי בו הנשק משונע ממקום למקום. עבירה זו נחשבת לחמורה יותר שכן היא מעידה על זמינות הנשק, פוטנציאל השימוש המיידי בו, וסיכון חמור יותר לשלום הציבור.

הוראת החוק:

"הנושא או המוביל נשק בלא רשות על פי דין לנשיאתו או להובלתו, דינו – מאסר עשר שנים."

פסיקת בית המשפט העליון – נשיאת נשק: הפסיקה מבחינה בבירור בין עבירת ההחזקה לעבירת הנשיאה. בית המשפט העליון חוזר שוב ושוב על ההלכה כי נשיאת נשק מחייבת קביעת מתחמי ענישה מחמירים הכוללים מאסר בפועל ממושך. נשיאת נשק ברחוב, ברכב או במקום ציבורי, מקרבת את הנשק אל זירת הפעולה, ומעידה על כוונה ממשית להשתמש בו או לאיים באמצעותו. בית המשפט העליון הבהיר כי לאור מכת המדינה של השימוש בנשק חם בסכסוכים, נדרשת ענישה מרתיעה של שנות מאסר רבות גם לנשאים ו"בלדרים" המשמשים צינור עבור ארגוני פשיעה.

שאלות נפוצות – נשיאת נשק:

• מה ההבדל המשפטי בין החזקה לנשיאה?  החזקה יכולה להיות בבית (הנשק קבור באדמה או מוסתר בארון). נשיאה והובלה משמען הוצאת הנשק מהמקום ותזוזה איתו (נסיעה ברכב כשהנשק בתא המטען או נשיאתו בכיס). העונש על נשיאה חמור יותר (10 שנים לעומת 7 שנים).

• האם אדם שנתפס נוהג ברכב ובו מוסתר נשק יואשם בנשיאה ? ברוב המקרים כן. הובלת נשק ברכב עונה על יסודות העבירה של "המוביל נשק", ובתי המשפט רואים בכך עבירה חמורה במיוחד בשל הניידות של הסכנה.

סחר בנשק (סעיף 144(ב2) לחוק העונשין)

סחר בנשק הוא המנוע שמזין את ארגוני הפשיעה ואת אירועי הטרור. עבירה זו ניצבת בראש הפירמידה של עבירות הנשק, ומטופלת במלוא חומרת הדין.

הוראת החוק:

"העושה עסקה אחרת בנשק שיש בה מסירת החזקה בנשק לזולתו או קבלת החזקה בנשק מזולתו, בלא רשות על פי דין לעשותה, דינו – מאסר חמש עשרה שנים."

המונח "עסקה" פורש בפסיקה בהרחבה. אין צורך שיועבר כסף בפועל כדי שהעבירה תיחשב לסחר או "עסקה אחרת". די בכך שאדם א' מוסר נשק לאדם ב', בין אם כתמורה לחוב, כהלוואה של הכלי לצורך ביצוע פשע, או אפילו במתנה.

פסיקת בית המשפט העליון – סחר בנשק: עמדת בית המשפט העליון בנוגע לסוחרי נשק היא חסרת פשרות. בפסקי דין שונים קבע בית המשפט כי סוחרי הנשק הם ספקי המוות של עולם הפשע. נקבע כי מי שמספק את הכלי הקטלני שותף מוסרית לנזק הפוטנציאלי שייגרם באמצעותו. עונשי המאסר המוטלים על עבירות סחר, במיוחד סחר רב-פעמי או סחר בנשק צבאי כבד מגיעים לרוב לשנות מאסר ארוכות ודו-ספרתיות, תוך הפעלת אמצעי חילוט (החרמת רכוש) של רכבי הסוחרים והכספים שנתפסו.

שאלות נפוצות – סחר בנשק:

• האם תיווך בלבד בין קונה למוכר נחשב לעבירת סחר?  כן. הפסיקה קובעת כי גם המתווך, שלא החזיק פיזית בנשק אך תרם לקיומה של העסקה והפיק ממנה רווח או הוציא אותה לפועל, מבצע עבירה פלילית חמורה.

• האם מכירת כדורים בלבד נחשבת לסחר בנשק?  סעיף ההגדרות קובע כי גם תחמושת מוגדרת כנשק. לכן, סחר בכמות מסחרית של תחמושת עלול להקים עבירה תחת סעיפי העסקאות בנשק, אם כי הענישה תהיה מידתית ביחס לסחר בכלי ירייה עצמו.

ייצור, ייבוא וייצוא נשק (סעיף 144(ב2) סיפא)

לצד הברחות הנשק מהגבולות (ייבוא), קיימת תופעה נרחבת של מחרטות ומעבדות מחתרתיות המייצרות נשקים מאולתרים, כמו תת-מקלע מסוג "קרלו" או הסבת כלי נשק מסוג "איירסופט" וצעצועים לנשק חם וקטלני לכל דבר.

הוראת החוק:

"המייצר נשק, מייבאו או מייצאו בלא רשות על פי דין לעשות כן, דינו – מאסר חמש עשרה שנים."

פסיקת בית המשפט העליון – ייצור נשק:  בית המשפט העליון התמודד רבות עם תופעת "הנשק המאולתר". בפסיקה נקבע שאין להקל ראש בייצור נשקים מאולתרים רק מכיוון שאינם נשקים "תקניים" שיצאו ממפעל מוכר. למעשה, נשק מאולתר נוטה להיות מסוכן אף יותר בשל היעדר מנגנוני בטיחות (פליטות כדורים). כמו כן, בית המשפט החמיר מאוד עם אלו המסבים כלי נשק תמימים לכאורה (נשק אוויר או תפאורה) לנשק חם המסוגל להרוג, וגזר עליהם מאסרים כבדים בגין עבירת הייצור.

שאלות נפוצות – ייצור נשק:

• האם הדפסת נשק במדפסת D3 נחשבת לייצור נשק?  בהחלט. הטכנולוגיה מתקדמת וכך גם החוק. אם החלקים שהודפסו יכולים, בחיבור יחד, ליצור כלי המסוגל לירות קליע וממית, מדובר בעבירת ייצור נשק נושאת עונש של עד 15 שנות מאסר.

• מה לגבי ייצור מטעני חבלה או בקבוקי תבערה? גם מטעני צינור ובקבוקי תבערה נופלים תחת ההגדרה של "נשק" (חפץ נפיץ). מי שמרכיב אותם מבצע עבירה של ייצור נשק ומסתכן בעונשים מחמירים, במיוחד אם הרקע הוא פלילי-ארגוני או לאומני.

החזקת תחמושת או חלקי נשק (סעיף 144(א) סיפא)

המחוקק הבחין בין החזקת הכלי הקטלני השלם (כמו אקדח) לבין החזקת חלקים ממנו או החזקת תחמושת בלבד.

הוראת החוק:

"אולם אם היה הנשק חלק, אבזר או תחמושת כאמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2), דינו – מאסר שלוש שנים."

חשוב להבין כי גם מחסנית ריקה, משתיק קול, או קופסת כדורים מהווים עבירה פלילית.

פסיקת בית המשפט העליון – החזקת תחמושת: אמנם העונש בגין עבירה זו הוא הפחות ביותר (3 שנות מאסר), אך הפסיקה עדיין מחמירה כאשר מדובר בכמות גדולה של תחמושת המעידה על קשר לפעילות עבריינית. מנגד, בית המשפט מגלה לעיתים הבנה כאשר מדובר באזרח נורמטיבי שנמצאו אצלו מספר קליעים בודדים שנשמרו כ"מזכרת" מהשירות הצבאי. במקרים כאלה של זוטות, ניתן לעיתים לסיים את התיק ללא הרשעה פלילית או בעבודות שירות לתקופה קצרה.

שאלות נפוצות – החזקת תחמושת:

• השתחררתי מהצבא ושכחתי מחסנית מלאה בקיטבג. האם אשב בכלא?  מקרים אלו מתרחשים רבות. עורך דין פלילי מנוסה יידע להסביר לתביעה כי היסוד הנפשי ("מחשבה פלילית") שואף לאפס, וכי מדובר ברשלנות בלבד. לרוב, תיקים אלו נסגרים בעילה של חוסר עניין לציבור או בהסדרים מקלים מאוד, בהנחה שאין לאדם עבר פלילי והוא אכן שוחרר לאחרונה.

• מהו דין כוונת טלסקופית לנשק?  כוונת נחשבת בדרך כלל ל"אביזר" של נשק, ולכן החזקתה ללא רישיון יכולה להיכנס תחת הסעיף. הכל תלוי בהקשר, בסוג הכוונת ובשאר הראיות שנמצאו במקום.

החשיבות הקריטית של עורך דין פלילי בעבירות נשק

ההתמודדות מול מערכת אכיפת החוק בעבירות נשק היא מורכבת ומסוכנת לחירותו של האדם. הליכים אלו מלווים לרוב בבקשות למעצר עד תום ההליכים, וכפי שראינו, הענישה בבתי המשפט רק הולכת ומחמירה. ייצוג על ידי עורך דין פלילי אינו בבחינת מותרות, אלא הכרח מוחלט, ממספר סיבות עיקריות:

1. התמודדות עם חזקת המקום: כפי שהוסבר, אם נמצא נשק בדירה שלך, אתה זקוק לעו"ד שידע לסתור את החזקה הקבועה בחוק, להציג חלופות סבירות, ולחקור עדים שיפילו את התזה של המשטרה.

2. פסילת ראיות עקב חיפוש לא חוקי: משטרת ישראל מחויבת לכללי חיפוש מחמירים (עם או ללא צו שופט). עורך דין מקצועי ידע לבחון האם החיפוש בוצע בניגוד לחוק. אם החיפוש היה בלתי חוקי, בהתאם לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית ("הלכת יששכרוב") והוראת החוק מפקודת הראיות, ניתן במקרים מסוימים לפסול את תפיסת הנשק ולהוביל לזיכוי הנאשם.

3. ניתוח ראיות פורנזיות: תיקי נשק נסמכים רבות על טביעות אצבע וראיות DNA. קיימים מצבים בהם DNA "נודד" ומגיע לנשק ללא מגע ישיר של החשוד (העברה משנית). מומחיות משפטית מסייעת לקעקע את חוות הדעת המשטרתית.

4. ניהול משא ומתן: לעיתים קרובות, עורך דין פלילי מנוסה יצליח להמיר עבירות חמורות (כמו ייצור או סחר) לעבירות קלות יותר (החזקה או סיוע) במסגרת הסדרי טיעון, מה שיכול להפחית את העונש משנות מאסר רבות לעבודות שירות או חודשי מאסר בודדים.

תיקי נשק  דורשים מומחיות ספציפית בדיני העונשין ובדיני הראיות. לכן, לעו"ד זאב לקט הניסיון הדרוש והצלחות מוכחות בתחום הזה.