עורך דין סמים
- עו״ד זאב לקט
- 10 באפר׳
- זמן קריאה 15 דקות
עבירות סמים בישראל מהוות את אחד מתחומי המשפט הפלילי המורכבים, הסבוכים והנאכפים ביותר. מערכת אכיפת החוק בישראל, החל ממשטרת ישראל, דרך פרקליטות המדינה ועד לבתי המשפט, רואה בעבירות אלו – בדגש על עבירות של הפצה, ייצור וסחר – מכת מדינה של ממש שיש למגרה ביד קשה. המסגרת הנורמטיבית המרכזית המסדירה תחום זה היא פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה" או "פקודת הסמים"). הפקודה מגדירה מהו סם מסוכן (פירוט המופיע בתוספת לפקודה ומתעדכן מעת לעת), את סוגי העבירות השונים, ואת העונשים הכבדים שלצידן, אשר יכולים להגיע עד ל-20 ו-25 שנות מאסר.
במאמר מקיף ומפורט זה נצלול לעומקן של העבירות השונות המפורטות בפקודת הסמים המסוכנים. ננתח כל עבירה בנפרד, נביא את לשון החוק, נסקור את פסיקת בית המשפט העליון בנושא, ונענה על שאלות נפוצות כפי שהן משתקפות במאגרי החיפוש. כמו כן, נדון בסוגיות אקוטיות כמו חילוט רכוש לפי סעיף 36א, מדיניות אי ההפללה, האפשרות להסדר מותנה, ולבסוף – נסביר בהרחבה מדוע ייצוג על ידי עורך דין פלילי מנוסה הוא קריטי לחלוטין בהתמודדות עם חשדות או אישומים בתיקי סמים.
פרק 1: עבירת סחר בסם מסוכן
עבירת הסחר בסמים נחשבת לאחת העבירות החמורות ביותר בפקודה. החוק אינו דורש בהכרח העברת כספים כדי שהמעשה ייחשב לסחר, ומספיק קיומה של "עסקה" בסם.
לשון החוק
סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים קובע:
"לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם יש בידו רישיון מאת המנהל."
העונש הקבוע בצידה של עבירה זו (לפי סעיף 19א) הוא עד 20 שנות מאסר.
פסיקת בית המשפט העליון
בית המשפט העליון התווה מדיניות ענישה מחמירה ובלתי מתפשרת כלפי סוחרי סמים. הפסיקה קובעת כי סוחרי הסמים הם "מפיצי המוות" והם החוליה המרכזית בשרשרת הפצת הסם שיש לגדוע. משמעות הדבר כי גם אנשים נורמטיביים ללא עבר פלילי שמעדו וסחרו בסמים (אפילו קלים, כגון קנאביס), עלולים למצוא את עצמם מאחורי סורג ובריח לתקופות ממושכות.
רע"פ 8388/22 אביבי נגד מדינת ישראל (8.12.2022):
"בית משפט זה מתריע השכם והערב על חומרתן של עבירות הסמים. חומרה זו נעוצה בפגיעה הישירה בצרכני הסמים, ובפגיעה העקיפה הנגרמת לציבור בכללותו. כחלק מהמאבק בנגע הסמים, יש לבער כל ניסיון סחר והפצה של סמים הנעשה לשם השגת "רווח כלכלי קל ומהיר". לצורך כך, יש לנקוט בענישה מוחשית ומרתיעה אשר תשמיע בקול ברור את המסר כי הסחר בסמים – אינו בעל תוחלת כלכלית."
רע"פ 8695/19 פסו נגד מדינת ישראל (5.1.2020):
"בית משפט זה שב והדגיש כי על מדיניות הענישה בגין סחר והפצה של סמים מסוכנים, ובכללן סמים הנחשבים כ"סמים קלים", להיות מרתיעה ומשמעותית, וכי יש לראות בחומרה ניסיונות לעשיית רווח כספי באמצעות סחר בסמים אלה".
שאלות נפוצות
האם מכירת גראס לחבר נחשבת לסחר? כן, בהחלט. החוק אינו מבחין בין סוחר רחוב המוכר להמונים לבין אדם שמכר לחבר קרוב. כל עסקה שבה מועבר סם תמורת ערך (כסף או שווה כסף) נחשבת לסחר בסם מסוכן, ותגרור כתב אישום חמור.
מה ההבדל בין סחר לסמים "קלים" לסמים "קשים"? אף שפקודת הסמים אינה מבחינה רשמית בחומרת העונש המקסימלי (20 שנה לכולם), בתי המשפט, הלכה למעשה, נוטים להחמיר יותר בענישה על סחר בסמים "קשים" כגון הרואין, קוקאין ו-LSD) לעומת סמים "קלים" (קנאביס, חשיש), אם כי בשנים האחרונות ישנה החמרה גם בענישת סוחרי הקנאביס באפליקציות (כדוגמת ה"טלגראס").
פרק 2: תיווך בסם מסוכן
עבירת התיווך חלה על מי שמקשר בין קונה למוכר, גם אם הסם מעולם לא עבר פיזית תחת ידיו וגם אם לא הפיק כל רווח מהעסקה.
לשון החוק
סעיף 14 לפקודת הסמים קובע:
"לא יתווך אדם – בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בעסקה האסורה לפי סעיף 13." גם כאן, העונש המקסימלי הקבוע בחוק עומד על 20 שנות מאסר.
פסיקת בית המשפט העליון
ע"פ 3578/12 עזמה נגד מדינת ישראל (17.1.2013):
"אין לקבל את הטענה שלפיה מעורבותו של המערער בעסקאות הסם הייתה דלה יחסית. מנוסח כתב האישום, שבעובדותיו הודה המערער, עולה כי המערער היה גורם פעיל ובולט בקידום עסקאות הסם, כך שביחס לעבירת התיווך, פעולותיו מצויות ברף העליון מבחינת חומרתן. לא למותר לציין כי העבירה של תיווך היא עבירה חמורה שהעונש המקסימאלי בגינה הוא 20 שנות מאסר, וזאת לא בכדי, שכן במעשה שביסוד העבירה כרוכה פגיעה בציבור רחב, במיוחד כאשר המדובר הוא בכמות גדולה של סם, כבמקרה שלפנינו."
רע"פ 1720/11 גליק נגד מדינת ישראל (7.3.2011):
"חשיבות המלחמה בנגע הסמים ידועה לכל, והעוסקים בסחר ובתיווך בסם יידעו כי "מלחמת החורמה בעברייני סמים נמשכת והולכת. מלחמה קשה היא, מלחמה ארוכה, והיא כמלחמת ישראל בעמלק".
בית המשפט העליון מתייחס למתווך כ"שמן על גלגלי מכונת הסחר". הפסיקה קובעת כי ללא המתווכים, עסקאות רבות לא היו יוצאות אל הפועל, ולכן אחריותו של המתווך שקולה לא פעם לזו של הסוחר הראשי. לעיתים קרובות, הפסיקה מבהירה כי העובדה שהמתווך לא הרוויח כסף מהתיווך (למשל, רק עשה טובה לחבר) אינה מהווה הגנה, אלא לכל היותר נסיבה לקולא בשלב גזירת הדין בלבד.
שאלות נפוצות
חבר שאל אותי איפה אפשר להתארגן ונתתי לו מספר טלפון. זה תיווך? מבחינה משפטית יבשה, הפניית קונה לסוחר עלולה לעלות כדי תיווך בסם מסוכן, במיוחד אם יצרת את הקשר ביניהם או סייעת בתיאום העסקה. חיוני להתייעץ עם עורך דין סמים בעניין זה.
האם אקבל עונש כמו של הסוחר עצמו? לא בהכרח, אך העונש הפוטנציאלי זהה. העונש בפועל ייקבע בהתאם למידת המעורבות שלך, היקף העסקה, עברך הפלילי ותרומתך להשלמת העסקה.
פרק 2א: עבירת "עסקה אחרת בסם מסוכן"
עבירת "עסקה אחרת בסם" נחשבת בפסיקה כ"סעיף סל" רחב במיוחד. מטרתה של העבירה היא "ללכוד" ברשת הפלילית כל פעילות הקשורה לסמים שאינה נופלת באופן מובהק תחת ההגדרות של סחר, אספקה או תיווך, אך יש בה משום תרומה לשרשרת הפצת הסם.
לשון החוק
סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, הכולל את איסור הסחר והיבוא, קובע במפורש:
"לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו... לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה..." העונש בגין ביצוע עסקה אחרת בסם עומד גם הוא על עד 20 שנות מאסר.
פסיקת בית המשפט העליון
ע"פ 2996/09 פלוני נגד מדינת ישראל (11.5.2011):
"ראשית חשוב להבהיר, כי העבירה שיוחסה למוחמד בגין העסקאות נושא האישום הראשון – ביצוע "עסקה אחרת" בסם – איננה דורשת, כיסוד לגיבושה, את תפיסתו של הסם נושא העסקה. בהקשר זה נציין, כי הפסיקה העניקה לתיבה "עסקה אחרת" הנזכרת בסעיף משמעות רחבה הכוללת כל הסכמה לביצוע פעולה אסורה בסמים מסוכנים, בין אם הסכמה זו מומשה בסופו של דבר ובין אם לאו. הפסיקה שמה, איפוא, דגש על שאלת עצם קיומה של הסכמה לביצועה של העסקה ולא על שאלת מימוש העסקה".
ע"פ 1708/91 מדינת ישראל נגד אגברייה (1.7.1992):
"... בית משפט זה נתן למונח 'עסקה אחרת' משמעות נרחבת כוללת כל הסכם לביצוע פעולה אסורה בסמים מסוכנים. בית המשפט לא פרש שההסכם יצא לפועל אלא קבע שעצם ההסכמה ההדדית היא המהוה את העבירה. הושלמה עסקה בסמים, תשובץ העבירה במשבצת המיוחדת שעוצבה בסעיף 12; התגבשה הסכמה לקיים עסקה ונקשר הקשר לכך אך העסקה הספציפית לא מומשה, תשובץ העבירה במסגרת עסקה אחרת"
בית המשפט העליון העניק למונח "עסקה אחרת" פרשנות מרחיבה ביותר. נקבע כי אין צורך שהסם יעבור פיזית מיד ליד כדי שתתגבש העבירה, ואף אין צורך שהעסקה תושלם במלואה. די בכך שהייתה "הסכמה ממשית" בין הצדדים לביצוע פעולה בסם, או פעולת הכנה משמעותית המעידה על כוונה לעשות עסקה.
שאלות נפוצות
סיכמתי עם מישהו על קנייה אבל בסוף לא נפגשנו, האם זו עבירה? אם הסיכום היה קונקרטי (מחיר, כמות, זמן ומקום) והמשטרה עלתה על ההתכתבות, היא עלולה לייחס לך עבירה של "עסקה אחרת בסם" או "ניסיון" לביצוע עסקה. בתי המשפט רואים בהסכמה על עסקה כשלב מתקדם שמצדיק העמדה לדין, גם אם הסם לא נתפס פיזית.
האם "הלוואת" סם לחבר נחשבת לעסקה אחרת? כן. למרות שהמילה "הלוואה" נשמעת תמימה, במישור של פקודת הסמים מדובר בעסקה אסורה לכל דבר ועניין, שכן היא גורמת לסם לעבור מאדם לאדם ולהגדיל את מעגל המשתמשים.
פרק 3: יבוא ויצוא סם מסוכן
יבוא סמים הפך לנפוץ מאוד בעידן האינטרנט, הרשת האפלה (Darknet) והזמנות הדואר מחו"ל. משטרת ישראל והמכס מפעילים אמצעים טכנולוגיים מתקדמים וכלבי הרחה לאיתור חבילות חשודות.
לשון החוק
האיסור על יבוא ויצוא מופיע יחד עם עבירת הסחר בסעיף 13 לפקודה:
"לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו..."
העונש המקסימלי: 20 שנות מאסר.
פסיקת בית המשפט העליון
ע"פ 667/21 מדינת ישראל נגד בן פורת (10.3.2021):
"בית משפט זה שב והדגיש לא אחת את החומרה הנלווית לעבירות הסמים, ולעבירות שעניינן בייבוא והפצת סמים מסוכנים בפרט, אשר יש בהן כדי לסכן את שלום הציבור ולהרחיב את מעגל המשתמשים בסמים והמכורים להם. משכך, ובשים לב לרווח הכלכלי המשמעותי המופק לעיתים מביצוע עבירות אלו, נקבע לא אחת כי יש לנקוט כלפיהן במדיניות ענישה מחמירה, שיהא בה כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים מלבצען..."
פסיקת העליון רואה ביבוא סמים עבירה חמורה אף יותר מסחר מקומי בחלק מהמקרים, שכן היבואן הוא זה שמחדיר כמויות חדשות של סמים לתוך גבולות המדינה ומגדיל את היצע הסמים הכללי. העליון פסק כי יש להחמיר משמעותית עם בלדרי סמים (אנשים המבריחים סמים בגופם או בכבודתם), גם אם מדובר באנשים קשי יום שנוצלו על ידי ארגוני פשיעה, כדי לייצר הרתעה מוחלטת מפני פיתוי כלכלי זה.
שאלות נפוצות
הזמנתי זרעים של קנאביס מחו"ל בדואר, האם זה נחשב יבוא סם? כן. זרעי קנאביס נחשבים לסם מסוכן לכל דבר ועניין על פי התוספת לפקודת הסמים. הזמנתם מחו"ל מהווה יבוא סם מסוכן, והמשטרה מבצעת מעקבים רבים אחר חבילות אלו ומבצעת "מסירות מבוקרות" כדי לעצור את המזמינים בעת קבלת החבילה.
מישהו שלח לי חבילה עם סמים מחו"ל בלי שידעתי, מה לעשות? זהו מצב מסוכן מבחינה משפטית. היסוד הנפשי הנדרש הוא מודעות (ידיעה או עצימת עיניים). אם החבילה נתפסה ואתה מוזמן לחקירה, ייעוץ מוקדם עם עורך דין סמים הוא קריטי, כדי להוכיח היעדר מודעות (Mens Rea) לתוכן החבילה ולהפריך את הטענה ליבוא.
פרק 4: אספקת סם מסוכן
אספקת סם יכולה להתרחש גם בסיטואציות חברתיות שגרתיות, כגון העברת סם במסיבה או אירוח של חברים.
לשון החוק
כאמור בסעיף 13, האיסור מתייחס למי ש"יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה". העונש המקסימלי הוא 20 שנות מאסר.
פסיקת בית המשפט העליון
בית המשפט העליון דן רבות בשאלת הגבול שבין "החזקה לצריכה עצמית בצוותא" (מספר אנשים שקנו יחד) לבין "אספקה". נקבע כי כאשר אדם אחד רוכש סם מתוך כוונה מראש לחלוק אותו עם חבריו שהשתתפו איתו במימון הרכישה, ניתן לעיתים לראות בכך החזקה משותפת. אולם, אם אחד מחלק סם לשני מבלי שהייתה שותפות מוקדמת, מדובר באספקת סם לכל דבר.
שאלות נפוצות
העברתי ג'וינט לחבר במסיבה. האם זה נחשב לאספקת סם? על פי החוק היבש, העברת סם מאדם לאדם, גם ללא תמורה ובנסיבות חברתיות, היא עבירת אספקת סם. עם זאת, רשויות התביעה לרוב לא יגישו כתב אישום על "סחר/אספקה" בגין העברת ג'וינט בודד, אך זה נתון לשיקול דעתן ועלול להסתבך בחקירה משטרתית. גם כאן, קיימת חשיבות עליונה להתייעץ עם עורך דין סמים באשר לגרסה שתמסור בחקירת המשטרה.
פרק 5: גידול, ייצור והפקת סמים
בשנים האחרונות, עבירת גידול הקנאביס (מעבדות הידרו) הפכה לנפוצה מאוד. דירת מגורים סטנדרטית יכולה להפוך למעבדת סמים לכל דבר.
לשון החוק
סעיף 6 לפקודה קובע:
"לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברישיון מאת המנהל."
העונש המקסימלי הוא 20 שנות מאסר.
פסיקת בית המשפט העליון
הפסיקה בעליון מחמירה מאוד עם מפעילי "מעבדות סמים". בית המשפט בוחן מספר פרמטרים בעת גזירת הדין: מספר השתילים, משקל הסם נטו, התחכום של המעבדה (מערכות תאורה, אוורור, השקיה), וגניבת חשמל (המתלווה לרוב לעבירה זו).
ע"פ 2729/22 שיטרית נ' מדינת ישראל (3.5.2023):
"עבירות הנוגעות לגידול ולייצור סם הקנבוס מתאפיינות בחומרה יתרה, ובהתאם לכך יש לנקוט לגביהן מדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה. זאת, בפרט בהתחשב בתמריץ הכלכלי הניכר לביצוע עבירות מסוג זה. בהקשר זה נקבע בפסיקה כי יש לתת משקל להיקף הגידול של הסמים וכן להיקף התכנון, הכלים והמשאבים שהושקעו בכך."
ע"פ 2139/22 ארליך נגד מדינת ישראל (14.7.2022):
"...יש צורך בענישה ממשית ואפקטיבית אשר תרתיע עבריינים פוטנציאליים מביצוע עבירות סמים. כך, ענישה מתאימה תעביר את המסר כי ניסיונות הקמת מעבדות סמים בהיקף נרחב – אינן בעלות תוחלת כלכלית".
שאלות נפוצות
תפסו אצלי עציץ אחד של קנאביס במרפסת. האם אשב בכלא? סיכוי קלוש ביותר למאסר בפועל בגין עציץ בודד לאדם ללא עבר פלילי. במקרים של גידול מינורי לצריכה עצמית בלבד, עורך דין פלילי מיומן יפעל לסגירת התיק, להסדר מותנה או להרשעה בעבירת החזקה לצריכה עצמית במקום עבירת ייצור וגידול החמורה.
איך מחשבים את משקל הסם בגידול קנאביס? האם סופרים את הגבעולים והאדמה? המשטרה אמורה לשקול רק את החלקים הנחשבים כסם (הפרחים והעלים) נטו. עם זאת, לעיתים קרובות המשטרה שוקלת צמחים שלמים כולל גזעים ולחים. תפקידו של עורך דין סמים הוא לדרוש חוות דעת של מז"פ (מעבדה לזיהוי פלילי) ולקזז את משקל החלקים שאינם מכילים חומר פעיל, מה שעשוי להפחית משמעותית מחומרת האישום.
פרק 6: החזקת סם שלא לצריכה עצמית
זוהי אחת העבירות הנפוצות ביותר, והיא נשענת על "חזקת המשקל" הקבועה בחוק, אשר הופכת את נטל ההוכחה על פיו ומחייבת את הנאשם להוכיח את חפותו ביחס לייעוד הסם.
לשון החוק
סעיף 7(א) לפקודה אוסר על החזקה ושימוש בסם מסוכן. סעיף 31(3) לפקודה קובע את החזקה הראייתית:
"מי שהחזיק סם מסוכן המפורט בתוספת השניה בכמות העולה על הכמות המפורטת לצידו – חזקה שהחזיק את הסם שלא לצורך צריכתו העצמית, ועליו הראיה לסתור."
העונש המקסימלי על החזקה שלא לצריכה עצמית עומד על 20 שנות מאסר.
דוגמאות למשקלים הקובעים בפקודה:
קנאביס ומריחואנה: 15 גרם.
חשיש: 15 גרם.
קוקאין: 0.3 גרם.
הרואין: 0.3 גרם.
LSD (טריפים): 3 יחידות.
מתאמפטמין (קריסטל מת'): 0.2 גרם.
פסיקת בית המשפט העליון
ע"פ 8436/20 אמסלם ואח' נ' מדינת ישראל (7.6.2021):
"בית משפט זה עמד לא אחת על החומרה היתרה הגלומה בעבירת החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, ועל הצורך בהטלת ענישה מרתיעה בגינה. חומרה זו מתגברת בענייננו, שבו מדובר בכמות גדולה של סם מסוג קוקאין, אשר ידוע בהשפעותיו ההרסניות על המשתמש בו ועל החברה בכללותה".
ע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל (22.6.2010):
"על חומרתה המופלגת של עבירת החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית אין צורך להכביר מילים, ולא כל שכן כך הוא כאשר מדובר בכמות כה גדולה של סמים מסוג זה. הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד..."
ע"פ 2276/23 שאמי נ' מדינת ישראל (11.9.2024):
"אשר לעבירות הסמים, הפסיקה עמדה על כך שמדיניות הענישה בגין עבירת החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, אף כשמדובר בסמים שאינם נחשבים "סמים קשים", צריכה להיות מרתיעה ומשמעותית, על מנת לשמש אות אזהרה אפקטיבי למי שמתכוון ליטול חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים."
פסיקת בית המשפט העליון: סתירת החזקה והמבחנים המרכזיים
בית המשפט העליון קבע כי על מנת לסתור את חזקת הכמות, על הנאשם להוכיח כי הסם הוחזק אך ורק לשימושו העצמי, על אף הכמות הגדולה שנתפסה. כדי לעשות זאת, הפסיקה פיתחה מספר מבחנים מרכזיים, כאשר בולטים מתוכם שני המבחנים המצטברים הבאים:
1. מבחן "התמכרות לסם" (דפוסי הצריכה)
במסגרת מבחן זה, בית המשפט בוחן את דפוס השימוש של הנאשם. נאשם אשר יצליח להוכיח כי הוא צרכן כבד או מכור עמוקות לסם (למשל, באמצעות הצגת מסמכים רפואיים, חוות דעת של מומחים להתמכרויות, או עבר עשיר של תיקי שימוש עצמי), עשוי לשכנע את בית המשפט שכמות גדולה של סם נדרשת לו רק כדי לספק את צרכיו האישיים. ההיגיון ברור: אדם אשר צורך כמויות משמעותיות של סם מדי יום (כגון צרכן קנאביס עם כאבים כרוניים או צרכן קוקאין בהתמכרות פעילה), עשוי לרכוש ולהחזיק כמות הגדולה משמעותית מהרף החוקי כדי שתספיק לו למספר ימים או שבועות, ללא כל כוונה לסחור בה.
2. מבחן "יכולת המימון"
זהו מבחן כלכלי קריטי המהווה לעיתים קרובות את קו פרשת המים. נאשם הטוען כי רכש כמות גדולה של סם למטרת צריכה עצמית בלבד (למשל, קניית "סטוק" חודשי כדי לחסוך מפגשים תכופים ומסוכנים עם סוחרי סמים), חייב להוכיח כי היו לו האמצעים הכספיים הלגיטימיים לממן רכישה יקרה זו. אם אדם מובטל, ללא הכנסה קבועה ובעל חובות כבדים, נתפס כשברשותו עשרות גרמים של סם קשה (השווים עשרות אלפי שקלים), טענת ה"צריכה העצמית" שלו תקרוס אל מול חוסר ההיגיון הכלכלי. לעומת זאת, נאשם מבוסס כלכלית, בעל עבודה מסודרת, שיוכיח משיכת כספים חוקית שנועדה לרכישת הסם לעצמו, יחזק משמעותית את גרסתו אל מול התביעה.
נסיבות נלוות נוספות: לצד שני מבחנים אלו, בתי המשפט בוחנים נסיבות מחשידות בזירת התפיסה שיכולות לחזק או להחליש את החזקה, כגון: האם הסם נתפס כשהוא מחולק למנות קטנות (שקיות חלוקה/מנות סם מדודות)? האם נתפסו משקל דיגיטלי לשקילת סמים? והאם נמצא כסף מזומן רב מפוזר בסמוך לסמים?
שאלות נפוצות
תפסו אותי עם 20 גרם קנאביס, אבל זה רק בשבילי. האם יאשימו אותי בסחר? מעל 15 גרם קנאביס, חזקת החוק היא שהסם אינו מיועד לצריכה עצמית. עם זאת, 20 גרם היא כמות קרובה מאוד לרף החוקי. עורך דין יכול להשתמש במבחני הפסיקה (להוכיח התמכרות ויכולת מימון) ולהציג ראיות שמדובר בצריכה מוגברת, ובכך לשכנע את התביעה לשנות את סעיף האישום להחזקה לצריכה עצמית בלבד.
מה משמעות "חזקה הניתנת לסתירה?" המשמעות היא שמרגע שהמשטרה הוכיחה שתפסה אצלך למשל 0.5 גרם קוקאין, היא אינה צריכה להוכיח שהתכוונת לסחור. הנטל עובר אליך כחשוד/נאשם להוכיח אחרת (כאמור, באמצעות המבחנים לעיל). ללא הסבר אמין המגובה בראיות שיסופק למשטרה, התביעה תגיש אישום חמור של החזקה שלא לצריכה עצמית.
פרק 7: החזקת סם לצריכה עצמית
זוהי העבירה הקלה ביותר בפקודת הסמים, אך עדיין מדובר בעבירה פלילית שעשויה להותיר כתם בדמות רישום פלילי הפוגע בפרנסה, בקבלת ויזות לחו"ל ועוד.
לשון החוק
סעיף 7(ג) לפקודה קובע:
"העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים... ואולם אם החזיק אדם סם כאמור לשם צריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים."
שאלות נפוצות
האם אקבל רישום פלילי על החזקת ג'וינט אחד? תלוי במדיניות אי ההפללה (ראו פרק 8 להלן). אם אין לך עבר פלילי ומדובר בקנאביס, ככל הנראה תסיים בקנס ולא ברישום פלילי. לעומת זאת, החזקת סם קשה, גם בכמות מזערית (כמו שורת קוקאין), לרוב תוביל לתיק פלילי מלא.
האם מעסיק יכול לראות תיק על שימוש עצמי? אם התיק הסתיים בהרשעה או סגירה בחוסר ראיות/נסיבות העניין (ולא בחוסר אשמה), יישאר רישום. מעסיקים פרטיים אינם רשאים חוקית לדרוש לראות גיליון רישום פלילי ("תעודת יושר"), אך גופים ביטחוניים, ממשלתיים ומקצועות הטעונים רישוי סטטוטורי בהחלט ייחשפו למידע.
פרק 8: מדיניות אי הפללה בעבירת החזקת קנאביס לצריכה עצמית
באפריל 2019, נכנסה לתוקף רפורמה משמעותית בנוגע לעבירות סמים קלים: "חוק הקנסות" או מדיניות "אי הפללה באחריות". רפורמה זו שינתה את הגישה הטיפולית למשתמשי הקנאביס, כך שהעבירה של החזקת קנאביס לצריכה עצמית הפכה מעבירה פלילית טהורה לעבירת קנס בשלבים הראשונים, בכפוף לעמידה בתנאים.
פירוט המדיניות
המדיניות החדשה מחלקת את האכיפה לשלבים:
פעם ראשונה: אדם בגיר שנתפס עם קנאביס לצריכה עצמית (עד 15 גרם) ואין לו רישום פלילי קודם, יקבל קנס מנהלי בסך 1,000 ש"ח. תשלום הקנס אינו מהווה הרשעה ואינו מותיר רישום פלילי.
פעם שנייה (בתוך 5 שנים): קנס מנהלי בסך 2,000 ש"ח, שוב – ללא רישום פלילי.
פעם שלישית: במקרה של תפיסה שלישית, החשוד עשוי להיכנס להליך של הסדר מותנה (פירוט בפרק 12) שבמסגרתו התיק ייסגר בכפוף לעמידה בתנאים שיקומיים או קנסות מוגדלים, אך באזהרה פלילית.
פעם רביעית ואילך: תוגש הצהרת תובע ובסבירות גבוהה יוגש כתב אישום פלילי לבית המשפט.
חשוב לציין: המדיניות אינה חלה על קטינים, חיילים, שוטרים ואנשים בעלי רישום פלילי קודם בתיקי פשע חמורים.
פרק 9: הדחת קטין לסם
זוהי ללא ספק העבירה החמורה ביותר בפקודת הסמים, המחוקק ראה בחומרה יתרה כל פגיעה והשחתה של נוער על ידי בגירים.
לשון החוק
סעיף 21 לפקודה מפרט מגוון התנהגויות המהוות "הדחת קטין", ביניהן: הנותן לקטין סם מסוכן, אחראי לשידולו של קטין להשיג סם או להשתמש בו. העונש הקבוע בגין עבירה זו חריג בחומרתו: 25 שנות מאסר.
פרק 10: החזקת כלים להכנת סם ולצריכתו
עבירה שלרוב מתלווה לעבירות אחרות אך יכולה לעמוד גם בפני עצמה.
לשון החוק
סעיף 10 לפקודה:
"לא יחזיק אדם כלי המשמש להכנת סם מסוכן או לצריכתו, שלא בהיתר..."
העונש הקבוע לעבירה זו הוא עד 3 שנות מאסר. הכלים יכולים להיות באנגים (מקטרות מים), משקלים דיגיטליים, גריינדרים (מגרסות), וכיוצא בזה.
שאלות נפוצות
קניתי באנג חדש מהחנות והוא נקי לגמרי. האם חוקי להחזיק אותו? לא, זה עדיין לא חוקי. פקודת הסמים אוסרת על החזקת הכלי, ללא קשר לשאלה האם כבר השתמשו בו. בעבר נמכרו "אגרטלים", אך המשטרה אוכפת וסוגרת חנויות (פיצוציות) המוכרות כלים המיועדים במובהק לעישון סמים.
פרק 11: חילוט רכוש והכרזה כסוחר סמים (סעיף 36א)
אחד הכלים האגרסיביים והעוצמתיים ביותר בארסנל של המדינה נגד עברייני סמים הוא הפגיעה בכיס – דרך חילוט רכוש והכרזה משפטית על אדם כ"סוחר סמים".
המשמעות הכלכלית של חילוט בהליך פלילי
סעיף 36א לפקודת הסמים המסוכנים מעניק לבית המשפט סמכות חובה (ולא רק רשות) לצוות על חילוט לאוצר המדינה של כל רכוש שהושג בעבירת סמים, שימש לביצוע העבירה או הושג בתמורה לרכוש כזה. משמעות הדבר היא שאם המשטרה מאתרת חשבונות בנק, רכבי יוקרה, ואפילו דירות מגורים של חשוד בסחר או גידול סמים – היא תחלט אותם.
הכרזה כ"סוחר סמים"
סעיף 36א(ב) קובע מנגנון דרקוני במיוחד. במידה ואדם מורשע בעבירת סמים מסוג פשע שהעונש עליה הוא מעל 20 שנות מאסר (כמו סחר, ייצור או יבוא), התביעה יכולה לבקש להכריז עליו כ"סוחר סמים". מרגע שהוכרז כסוחר סמים, חלה חזקה דרקונית הקובעת כי כל רכוש של הנאשם, של בן/בת זוגו ושל ילדיו מתחת לגיל 21 שנקנה בשמונה השנים שקדמו לכתב האישום – הוא רכוש שהושג בסחר בסמים, ויחולט למדינה. נטל ההוכחה הופך כולו, ועל הנאשם להוכיח שהרכוש (הדירה שקנה לפני 5 שנים, או הכסף בחשבון אשתו) הושגו בעבודה חוקית וכשרה.
פרק 12: הסדר מותנה בעבירות סמים קלות ובמשקלים נמוכים
כדי למנוע עומס על בתי המשפט ולאפשר לאזרחים נורמטיביים הזדמנות שנייה, נוצר מנגנון מרפא בשם "הסדר מותנה".
כיצד זה עובד?
בהתאם לתיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי (סעיף 67א), התביעה המשטרתית יכולה להימנע מהגשת כתב אישום כנגד חשוד (ובכך לחסוך ממנו משפט פלילי ורישום פלילי מלא של הרשעה) בתמורה להודאתו בעובדות ולעמידתו בתנאים מסוימים. הסדר מותנה נפוץ במיוחד בתיקי סמים קלים:
החזקת קנאביס בפעם השלישית (כפי שצוין בפרק 8).
החזקת סמים קשים במשקלים מזעריים לשימוש עצמי, לאנשים ללא עבר פלילי שמשתלבים בטיפול.
גידול קנאביס במשקלים נמוכים מאוד (עציץ אחד קטן ללא ציוד עזר מסחרי), אם כי זה נתון למו"מ משפטי נוקשה מול התביעה. התנאים יכולים לכלול: קנס כספי, פיצוי, התחייבות להימנע מעבירה, עבודות של"צ (שירות לתועלת הציבור) ללא הרשעה, הפקדת נשק אישי, ומכתב התנצלות.
פרק 13: למה חשוב לקחת עורך דין פלילי בעבירות סמים?
לאחר סקירת כלל העבירות, העונשים וההליכים הנלווים, מתבהרת התמונה: עבירות סמים הן לא עניין לחובבנים. ההשלכות עלולות להרוס חיים, לפגוע בקריירה ולהסתיים בשלילת חירות. ייצוג על ידי עורך דין פלילי מומחה לדיני סמים אינו פריבילגיה – הוא צורך הישרדותי מהרגע הראשון.
בדיקת חוקיות החיפוש (הלכת בן חיים): רובם המכריע של תיקי הסמים מתחילים בחיפוש משטרתי על גופו של אדם, ברכבו או בביתו. עורך דין סמים מנוסה יידע לבחון בזכוכית מגדלת האם למשטרה היה "חשד סביר" שחייב אותה בחיפוש מלכתחילה, האם הוצג צו חיפוש כדת וכדי, והאם ניתנה לחשוד הזכות לסרב לחיפוש מבלי שהדבר ישמש נגדו. חיפוש לא חוקי יכול להוביל לפסילת הראיה (הסם עצמו) ולזיכוי מוחלט, גם אם נתפסו קילוגרמים של סמים.
ייעוץ לפני חקירה: כל מילה הנאמרת בחקירת משטרה מתועדת ועלולה לשמש נגדך. אבחנה דקה בין אספקה לתיווך, או בין חזקה משותפת לסחר, יכולה לחרוץ גורלות. ייעוץ משפטי לפני החקירה מכין את החשוד לתרגילי חקירה, עוזר לו לגבש גרסה קוהרנטית ומגן על זכויותיו.
שרשרת הסם (Chain of Custody): עורך דין סמים בודק את מסלול מעבר הסם מאז התפיסה, שקילתו, הפיקוח עליו ועד לבדיקתו במעבדת מז"פ. כל חוסר דיוק או חור בתיעוד יכול להפיל את התיק.
משא ומתן מול הפרקליטות/התביעה: גם בתיקים בהם הראיות חותכות, עורך דין מיומן יודע כיצד למנף נסיבות אישיות, בעיות ראייתיות שוליות והליכי שיקום כדי להגיע להסדר טיעון מקל במיוחד – החל מסגירת התיק, דרך הסדר מותנה, אי-הרשעה (למרות קביעת אשם), או מאסר על תנאי במקום מאסר בפועל בעבירות חמורות.
סיכום
התמודדות עם חקירה או כתב אישום פלילי בתחום הסמים דורשת מומחיות ספציפית, היכרות עמוקה עם הפקודה, פסיקות בתי המשפט והתנהלות הרשויות האוכפות. טעות קטנה בחקירה או ויתור על בדיקת חומר הראיות לעומק עלולים לעלות ביוקר רב.
לעו"ד זאב לקט הניסיון הדרוש והצלחות מוכחות בתחום הזה. עם ידע משפטי רחב, ירידה לפרטים הקטנים ביותר ומאבק חסר פשרות למען לקוחותיו, הוא מצליח להוביל פעם אחר פעם לסגירת תיקים, זיכויים, הסדרי טיעון מקלים ומניעת הכתמת שמם של אזרחים. אם נקלעתם לפרשיית סמים, זה הזמן לפעול באופן שקול, מהיר ומקצועי בליווי משפטי חסר פשרות.
תגובות