תחומי עיסוק

תחום דיני ההסגרה הינו תחום מורכב ויחודי שכן המדובר בהליך בו מעורבת מדינה זרה המבקשת ממדינת ישראל את הסגרתו של אזרח ותושב ישראל על מעשים פליליים שלכאורה ביצע באותה מדינה.

חוק ההסגרה, תשי"ד-1954 מסדיר את המנגנון המאפשר את הסגרתו של אדם הנמצא בשטחה של מדינת ישראל, לידי מדינה אחרת המבקשת להעמידו לדין פלילי בשטחה, כאשר מדינת ישראל והמדינה האחרת חתומות על הסכם או אמנה בדבר הסגרת עבריינים.

החוק מאפשר הסגרה, על אף המחיר של פגיעה בחירות הפרט, על מנת לקיים את הכלל, לפיו אדם יישפט במדינה שלה הזיקה הקרובה ביותר; וכן בהיבט הכללי אשר לפיו מחויבת מדינת ישראל לסייע למאבק הבינלאומי נגד פשיעה חוצת גבולות, כאשר בכך גם לא תהפוך למדינת מקלט לעבריינים.

חוק ההסגרה מציב מספר תנאים להסגרה, אשר בהתקיימם ניתן להכריז על אדם כבר-הסגרה (המדובר בתנאים מצטברים). תחילה, נדרש, כי בין מדינת ישראל למדינה המתבקשת קיים הסכם בדבר הסגרת עבריינים. בנוסף, נדרש, כי המבוקש נאשם או נתחייב בדין במדינה המבקשת בשל עבירת הסגרה לחוק ככל עבירה שאילו נעברה בישראל דינה מאסר שנה או עונש חמור מזה. זוהי למעשה דרישת "הפליליות הכפולה", לפיה נדרש שהמעשה יהווה עבירה פלילית הן במדינה המבקשת והן במדינה המתבקשת. תנאי נוסף להסגרתו של אדם הוא, שבין מדינת ישראל למדינה המבקשת תהא הדדיות ביחסי ההסגרה.

הליך ההסגרה מורכב משני הליכים: 

1. עתירה המוגשת לבית המשפט המחוזי בירושלים להכריז על אדם כבר הסגרה.

2. הליך מעצר עד למתן החלטת בית המשפט בעתירה להכריז על אדם כבר הסגרה וזאת בשל החשש הטבוע בהימלטות מאימת הדין.  

תפקידו של עורך הדין לפעול עבור מרשו בשני ההליכים לעיל, לנסות ולהביא לשחרור לקוחו ממעצר ולסכל את בקשת ההסגרה, בין היתר, בשכנוע בית המשפט בקיומו של אחד מהסייגים הקבועים בחוק ההסגרה בו בית המשפט יורה שלא להסגיר אדם למדינה המבקשת להעמידו לדין. 

המשרד מתמחה במתן שירות ויעוץ משפטי מקיף ומקצועי ללקוחות העומדים בפני הליך הסגרה.